בולמסטיף

הבולמסטיף (Bullmastiff) הוא גזע כלבים משפחתי נחוש וחסר פחד. בעודו מתנגד לזרים, יש לו נקודה רכה ליקיריהם.
יש להם פרווה קצרה וקלה לטיפול, אבל היזהרו: הכלבים האלה מזילים ריר. תמצאו בן לוויה גדול ומגונן שישמח להצטרף אליכם להרפתקאות, כל עוד תשמרו לו מקום על הספה לאחר מכן.

הִיסטוֹרִיָה

הבולמסטיף הוא גזע מודרני יחסית שפותח באמצע המאה ה-19. כנראה בסביבות 1860, על ידי שומרי ציד אנגלים שהיו זקוקים לכלב גדול, שקט וחסר פחד עם המהירות לאתר ציידים והכוח להחזיק אותם.
הם התנסו במספר גזעים בניסיון ליצור את הכלב המושלם לצרכיהם, אבל זה שהשתלם היה שילוב של מסטיף/בולדוג. המסטיף היה גדול אבל לא מספיק אגרסיבי, בעוד שהבולדוג, אמיץ ועקשן, חסר את הגודל הדרוש כדי להפיל ולהחזיק גבר.
הגזע הפופולרי נודע בשם כלב הלילה של שומר הציד ועבד וחי לצד שומר הציד ומשפחתו. הכלבים גודלו למטרות
הציד ירד בסופו של דבר, והבולמסטיף קיבל תפקיד חדש ככלב שמירה. כתוצאה מהשפעת המסטיף, המעיל הכהה עם מסכה שחורה הפך נפוץ יותר גם כן.

גודל

גובהו של זכר בולמסטיף הוא 61-66 ס"מ
משקלו 45-59 ק"ג

אישיות

הבולמסטיף האידיאלי הוא חסר פחד ובטוח בעצמו, אך נאמן וצייתן לרצונות הבעלים שלהם. הם חכמים ואמינים, עצמאיים, לא יהססו לפעול בכח אם יידרשו לכך.
הבולמאסטיף אומנם נראים מאיימים, אך הם גודלו להיות כלבי שמירה שקטים, זה יוצא דופן שהם נובחים.
כמו כל כלב, בולמאסטיפים זקוקים לסוציאליזציה מוקדמת – חשיפה להרבה אנשים, מראות, צלילים וחוויות.
מומלץ להזמין מבקרים בקביעות, ביקור בפארקים הומים, או לחנויות המאפשרות להגיע עם כלבים. כמו כן לקחת אותם לטיולים נינוחים לפגוש שכנים, כל אלה יסייעו להם גם ללטש את כישוריהם החברתיים.

בולמאסטיפים סבלניים לילדים ומגנים עליהם, אבל בגלל שהם כל כך גדולים, הם יכולים להפיל בטעות או לדרוך על פעוט. אם יש לך ילדים, קח בחשבון את גילם וגודלם כשאתה מחליט אם לאמץ בולמסטיף.

בְּרִיאוּת

בולמאסטיפים הם בדרך כלל בריאים, אך לעיתים ישנן מחלות שיתמודדו איתן. חשוב להכיר את המחלות, אם יש בכוונתך לאמץ בולמסטיף.
מכיוון שכמה בעיות בריאותיות לא מופיעות עד שהכלב מגיע לבגרות מלאה, אישורים בריאותיים לא ניתנים לכלבים מתחת לגיל שנתיים. להלן נציין בעיות בריאות נפוצות בגזע זה:

דיספלזיה של מפרק הירך

מצב תורשתי בו עצם הירך אינה משתלבת היטב במפרק הירך. חלק מהכלבים מראים כאב וצליעה באחת הרגליים האחוריות או בשתיהן. דיספלזיה בירך עלולה להחמיר על ידי גורמים סביבתיים, כגון גדילה מהירה מדיאטה עתירת קלוריות או פציעות שנגרמו מקפיצה או נפילה.

דיספלזיה במרפק

זהו מצב תורשתי הנפוץ לכלבים מגזעים גדולים. משערים שזה נגרם מקצבי גדילה שונים של שלוש העצמות המרכיבות את המרפק של הכלב, מה שגורם לרפיון במפרקים. זה יכול להוביל לצליעה כואבת. הווטרינר שלך עשוי להמליץ ​​​​על ניתוח לתיקון הבעיה או תרופות כדי לשלוט בכאב.

תת פעילות בלוטת התריס

נגרמת על ידי מחסור בהורמון בלוטת התריס, מחלה זו עלולה לייצר סימנים הכוללים אי פוריות, השמנת יתר, קהות נפשית וחוסר אנרגיה. פרוות הכלב עלולה להיות גסה ושבירה ולהתחיל לנשור, בעוד העור נעשה קשה וכהה.

אנטרופיון

פגם זה, שבדרך כלל ברור עד גיל חצי שנה, גורם לעפעף להתגלגל פנימה. עין אחת או שתיהן יכולות להיות מושפעות. אם לבולמסטיף שלך יש אנטרופיה, אתה עשוי להבחין בו מתחכך בעיניו. ניתן לתקן את המצב בניתוח, מה שמומלץ לעשות לאחר שהכלב מגיע לבגרות בגיל שנה או שנתיים.

היצרות תת-אאורטלית

מום לב נפוץ זה מתרחש כאשר אבי העורקים מצטמצם מתחת לשסתום אבי העורקים. מה שמאלץ את הלב לעבוד קשה יותר כדי לספק דם לגוף. מצב זה עלול לגרום להתעלפות ואף למוות פתאומי.

ציסטינוריה

הפרעה גנטית זו נגרמת על ידי חוסר יכולת לספוג מחדש ציסטין, חומצת אמינו, בחזרה לתוך צינוריות הכליה. כתוצאה מכך נוצרים אבנים בכליות או בשלפוחית ​​השתן, שעלולות לגרום לחסימות מסכנות חיים של דרכי השתן, במיוחד אצל זכרים. תרופות, דיאטה וניתוח הם כל האפשרויות שעשויות לעזור.

הרחבת קיבה וולוולוס

מצב מסכן חיים המשפיע על כלבים גדולים עם חזה עמוק כמו בולמסטיפים. במיוחד אם הם ניזונים רק מארוחה אחת גדולה ביום, אוכלים במהירות, שותים כמויות גדולות של מים לאחר האכילה, פעילות לאחר האכילה.
זה נפוץ יותר בקרב כלבים מבוגרים. GDV מתרחש כאשר הקיבה מתנפחת עם גז או אוויר ולאחר מכן מתפתלת. הכלב אינו מסוגל לגהק או להקיא כדי להיפטר מעודפי האוויר בבטן, לחץ הדם יורד והכלב נכנס להלם. ללא טיפול רפואי מיידי, הכלב יכול למות.
אם לכלב שלך יש בטן נפוחה, הפרשות מוגזמות, לא מצליח להקיא. הם גם עלולים להיות חסרי מנוחה, מדוכאים, רדומים וחלשים עם קצב לב מהיר. חשוב להביא את הכלב שלך לווטרינר בהקדם האפשרי.

קרע ברצועה צולבת קדמית

פציעה נפוצה זו בברך נוטה להתרחש בכלבים צעירים גדולים במהלך משחק ובכלבים מבוגרים עם עודף משקל. פיתול של הרגל האחורית של הכלב, הגורם לקרע של הרצועה הצולבת הקדמית וכתוצאה מכך צליעה פתאומית ברגל האחורית.

מחלת הסרטן

כלבים, כמו בני אדם, יכולים לפתח סרטן. ישנם סוגים רבים ושונים של מחלת הסרטן, הצלחת הטיפול שונה עבור כל מקרה לגופו. עבור צורות מסוימות של סרטן, הגידולים מוסרים בניתוח, אחרים מטופלים בכימותרפיה.

בעיות עור

לבולמאסטיפים יש עור רגיש שעלול להיות נוטה לפריחה, פצעים וגירויים. הם עשויים לפתח אלרגיות, הנגרמת על ידי תגובה לחומרים כגון דטרגנטים או כימיקלים אחרים או אלרגנים הנישאים באוויר כגון אבק וטחב. בדוק את העור של הבולמסטיף שלך באופן קבוע וטפל בכל פריחה במהירות.

טיפול וטיפוח

הבולמסטיף הוא כלב בעל אנרגיה נמוכה שיכול להסתגל היטב לרוב הסביבות הביתיות, גודלו העצום הופך אותו למתאים ביותר לבית עם חצר מגודרת.
הלוע הקצר גורם לבולמסטיף לתשישות בחום ולמכת חום. הימנע מפעילות גופנית במהלך שעות היום החמות. ודא שתמיד תהיה לו גישה לצל ולמים מתוקים בחוץ.

יש לצפות לנשירה עונתית, אם כי יש לציין נשירת שיער חריגה כבעיה אפשרית. תזונה מאוזנת וסביבה בריאה הם החשובים ביותר לבריאות הפרווה. טיפוח תכוף מבטיח שניתן לנהל נשירה, ויש לרחוץ כלבים לפי הצורך. יש לעקוב אחר העור והפרווה על מנת להבטיח שיובש או שמנוניות אינם בעיות. אלה יכולים להיות קשורים לתזונה, ולפעמים לאלרגיות.

מאחר ולבולמסטיף פרווה קצרה, הוא לא דורש הרבה התעסקות עם הטיפוח שלו. אפשר לסרק אותו מדי פעם במברשת דקה, לקלח אותו מעת לעת, חשוב להקפיד על ניקוי האוזניים מידי שבוע, קיצוץ ציפורניים פעם או פעמיים בחודש וכמובן על צחצוח שיניים בין פעמיים לשלוש בשבוע.

אימון

התחל לאמן את גור הבולמסטיף שלך ברגע שאתה מביא אותו הביתה. חשוב להרגיל אותו להיות בקרבת כלבים ואנשים אחרים. הבולמסטיף יכול להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים ואנשים שהוא לא מכיר, אם לא לימדו אותו נימוסים.
מומלץ לקחת את הבולמסטיף לפארקים, לקניונים חיצוניים ולמקומות אחרים שבהם ניתן לפגוש אנשים ולהתרגל לחוויות, למראות ולצלילים חדשים.
השתמש בטכניקות חיזוק חיוביות, לעולם לא בענישה פיזית, אלא היה תקיף ועקבי במה שאתה מבקש.הימנע מאימונים חוזרים, אחרת הבולמסטיף שלך ישתעמם ויתחיל לעשות את שלו.

תזונה מומלצת

חשוב מאוד להקפיד על אוכל לכלבים באיכות גבוהה ובעל מרכיבים מזינים בשתי ארוחות.
כמה הכלב הבוגר שלך אוכל תלוי בגודל, גיל, מבנה גוף, חילוף החומרים ורמת הפעילות שלו. כלבים הם אינדיבידואלים, בדיוק כמו אנשים, ולא כולם זקוקים לאותה כמות מזון. כלב פעיל יזדקק ליותר מכלב שרובץ על הספה ברוב היום.

מומלץ להאכיל פעמיים ביום את הכלב שלך, במקום להשאיר מזון בחוץ כל הזמן. אם אינכם בטוחים אם הוא סובל מעודף משקל, מומלץ להתייעץ עם הוטרינר.